דחיית הבקשה להורות על הרחבת מותב בימ"ש לערעורעים הדן במעצר המשיב
|
ב"ש בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון |
3681-07
25.9.2007 |
|
בפני : הנשיא: אל"ם אהרון משניות |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: התובע הצבאי עו"ד סא"ל ארז חסון עו"ד סרן לימור בן-חמו |
: אחמד מוחמד חליל ענאבי עו"ד אסמעיל טוויל |
| החלטה | |
א.כללי
מונחת בפני בקשת התביעה להורות על הרחבת מותב בית המשפט לערעורים הדן בערר המעצר של המשיב. לטענת התביעה הערר מעלה שאלות הנוגעות ל"הסכם המבוקשים" ולשפיטות המוסדית של בית המשפט להידרש לשאלות מעין אלו ולעוד מספר עניינים הדורשים הכרעה עקרונית. לטענת התביעה מבחינת דין רצוי ראוי לאפשר לבית המשפט להרחיב את המותב בתחום המעצרים המנהליים, שהינו תחום משפטי ככל תחום אחר. מבחינת דין מצוי, טוענת בתביעה, כי הצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), תש"ל - 1970, (להלן: הצו בדבר הוראות ביטחון) חל על המקרה דנן, וכי על פי סעיף 4ב(ג)(2) מוסמך נשיא בית המשפט לערעורים להורות על הרחבת המותב. לחילופין, טוענת התביעה כי אם עניין זה לא מוסדר בחוק, מדובר בלקונה שיש להשלימה בהחלטה שיפוטית.
למעשה, שני חלקים לבקשת התביעה. החלק האחד העקרוני, עניינו בבקשה כי תיקבע הסמכות העקרונית להרחיב את המותב שידון בערעור על מעצר מנהלי, במקרים המתאימים. לאחר שייקבע כי יש סמכות עקרונית כאמור, עותרת התביעה כי יש להפעיל סמכות זו בנסיבות הקונקרטיות שלפנינו, נוכח השאלות העקרוניות שעולות בערעור זה, אשר יש בהן כדי להצדיק דיון במותב תלתא.
אדון תחילה בשאלה העקרונית.
ב. האם יש סמכות להרחבת מותב בערעור על מעצר מנהלי?
נפנה תחילה לחקיקה הרלבנטית.
התביעה מבקשת כי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים יעשה בתיק זה שימוש בסמכותו לפי סעיף 4ב(ג)2 לצו בדבר הוראות ביטחון. סעיף 4ב לצו קובע את הרכבו וסמכותו של בית המשפט הצבאי לערעורים, וסעיף קטן (ג) שבו קובע כי ככלל ידון ביהמ"ש לערעורים בשלושה שופטים, למעט מקרים חריגים שבהם ידון בחמישה שופטים. וכך לשונו של הסעיף:
בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים המנויים להלן, בהם ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בחמישה:
(1) כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות ;
(2) כשנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים החליט על כך ;
(3) כשהפרקליט הצבאי הראשי סבור שיש צורך בהרכב זה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית, או מפני סיבה אחרת ;
(4) מותב של שלושה שהחל לדון בעניין מסוים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני חמישה שופטים.
דא עקא, בכל הנוגע למעצרים מנהליים, קיימת חקיקה מיוחדת, ונחקק צו מיוחד, הצו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1226) התשמ"ח-1988, אשר יש בו הוראה מיוחדת באשר לסמכות הערעור על החלטה של שופט בערכאה ראשונה, וכך קובע סעיף 5א לצו:
החלטת שופט לפי סעיף 4, ניתנות לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים כמשמעו בסעיף 3(ב)(4) לצו בדבר הוראות בטחון, ויהיו לו כל הסמכויות שהוענקו לשופט לפי צו זה.
הצו בדבר מעצרים מנהליים הוא "חוק ספציפי" (Lex specialis) ביחס למעצרים מנהליים, לעומת הצו בדבר הוראות ביטחון שהינו בבחינת "דין כללי" (Lex genralis). כידוע "...מן המפורסמות הוא, כי 'דין מיוחד דוחה דין כללי'" (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4), 289 ,עמ' 459-460). לכן, הבסיס הנורמטיבי לדיון הוא ההוראה שבסעיף 5א לצו בדבר מעצרים מנהליים הנ"ל. לפי הסעיף האמור, ערעור על החלטת שופט של ערכאה ראשונה בביקורת שיפוטית על החלטת מעצר של המפקד הצבאי, יידון בפני שופט יחיד של בית המשפט הצבאי לערעורים.
הוראה מקבילה קיימת ביחס למעצרים מנהליים גם בישראל, בחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), תשל"ט - 1979 (להלן: חוק המעצרים המנהליים). סעיף 4 לחוק האמור קובע את סמכותו של נשיא בית משפט מחוזי לבצע ביקורת שיפוטית על צו מעצר מנהלי שהוציא שר הביטחון, וסעיף 7(א) לחוק קובע את זכות הערעור ואת המותב שישב בערעור:
החלטת נשיא בית המשפט המחוזי לאשר צו מעצר, בשינויים או בלי שינויים, לבטלו או לשנותו, וכן החלטתו לפי סעיף 5, ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בערעור בשופט יחיד; לבית המשפט העליון יהיו כל הסמכויות שהוענקו לנשיא בית המשפט המחוזי לפי חוק זה.
הנוסח של סעיף זה אף חד משמעי יותר מאשר הנוסח של סעיף 5א לצו בדבר מעצרים מנהליים, ונאמר בו במפורש שהערעור לפי סעיף זה יידון לפני שופט יחיד של בית המשפט העליון. נשאלת אפוא השאלה האם יש בכך כדי למנוע את הרחבת המותב במקרים מתאימים. אם נמצא כי נפסקה הלכה בעניין זה בישראל, נוכל ללמוד מכך אף לענייננו, אולי אף על דרך קל וחומר, נוכח הלשון הברורה יותר של סעיף 7(א) הנ"ל.
יושם אל לב כי בשונה מההוראה המפורשת של סעיף 26 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, אשר קובעת את הכלל כי בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם מסמיכה את הנשיא או משנהו להורות על הרחבת המותב במקרים מסוימים, אין הוראה מסמיכה דומה בחוק המעצרים המנהליים. כך אף בדיני האזור, לא נזכרת האפשרות להרחבת מותב בערעורים על מעצר מנהלי, חרף אזכור מפורש של אפשרות להרחבת מותב בצו בדבר הוראות ביטחון.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|